
אני לא מבינה,איך שזה יכול להיות ככה שבנאדם אחד מת מרוב געגוע,חופר,משתגע מרוב אהבה ועושה הכול בשביל דקה אחת לשמוע את הקול שמדבר בפלאפון בצד השני ובנאדם אחר פשוט יושב לו בשקט,מתעלם,סופג וכאילו שלא מרגיש כלום..מתרחק...
זה קשה כי מרוב המרחק אי אפשר לדעת אם הוא מתגעגע או שהוא כבר שכח,הוא כאילו מקבל את העובדה שאין לכם קשר בכזו קלות,
אולי הוא מבין,אולי הוא מתגעגע אבל הוא לא מוכיח,לא מראה-שותק..
למה לשתוק?!!תראה,תראה לה קצת את האהבה,את זה שאתה לא לוקח כמובן מאליו שעוד יומיים אתם תפגשו,
גם ביומיים האלה תראה עד כמה שהשתגעת מרוב שאתה לא רואה אותה,מרוב שהיא חסרה לך,
אינך יכול לדעת מה היא מרגישה כרגע,אבל היא משתגעת,לא מוצאת לעצמה מקום,אתה חסר לה והיא רוצה עוד קצת לשמוע אותך ולראות את פנייך שהיא כול כך מאוהבת בהם,את הפנים שהיא רואה כול לילה בחלומותייה,את השפתיים שהיא מתה כבר לטעום ואת העיניים שהיא כבר לא יכולה לחכות כדי להסטכל לתוכן..:(
אם רק היית יכול לקרוא את זה,להבין,להפנים,לדעת שזה מה שהיא מרגישה,שהיא מחכה רק להודעה שלך,רק לשיחה שלך,
זאתי שלא עוזבת את הפלאפון ומחבקת אותו 24 שעות רק כדי לא לפספס הודעה ממך...
אתה לא יודע כמה דמעות היא ביזבזה,אתה לא יודעת באיזה מצב היא,איך היא מרגישה,מה היא אומרת להורים,
אבל דבר אחד אתה בטוח יודע...שהיא חיכתה וממשיכה לחכות רק לך...
תתקשר אליה ותשאל איך היא,אתה תראה שאין בנאדם שיאהב אותך ויחכה לך יותר ממנה...




