No music,no life...

הרגע הזה שאת לובשת ת'אוזניות ופשוט מתנתקת מהעולם...
מתנתקת מהעולם המציאותי ונכנסת אל תוך עולם של רגשות ,של הבנה ושל חיים אחרים שנמצאים מאחורי השירים.
את יכולה לדבר עם כול אחד,עם כול אחת אבל הם לא יבינו אותך כמו שתביני את עצמך ברגע שאת שומעת
 את השיר שממש ממחיש לך את מה שאת עוברת ואל הרגעים אליהם את מתחברת עכשיו.
בישביל מישהו זה אולי עוד סתם שיר וכשמשמיעים לך אותו הם לא מבינים למה את משתתקת פתאום,
אבל את מבינה שמאחורי אותו השיר נמצא חלק קטן מחייך ומהדברים שאת עוברת באותו הזמן,
פתאום את שומעת שיר שהוא נראה לך ממש כמו מראה-משקף את כול מה שעובר עליך ואת וכל מה שאת מרגישה,
פתאום כול המחשבות מתחילות לעבור לך בראש,כול הדברים שאולי רצית לא להיזכר בהם פתאום נזכרים ולפעמים גם הדברים שאת כן רוצה לזכור,נזכרים שוב,
המשפט הזה בשיר שגורם לך לצמרמורת ואת לא מבינה איך השיר הזה ממש יודע וממש מרגיש את מה שאת עוברת,
הרגע הזה ששיר יכול להרעיד אותך ולהתחבר אליו כול כך שאת שוכחת מהכול ונמצאת רק בתוך העולם שנמצא מאחורי אותו השיר.
לפעמים,יש רגעים שאנשים לא יבינו אותך,לא יבינו מה את מרגישה,מה את חושבת,
אבל ברגע שאת מוצאת את השירים שבזכותם את מבינה את עצמך הכי טוב שאפשר,הכול נראה פתאום אחרת...
הדמעה שעוברת על פניך כשמגיע החלק בשיר שפשוט את לא יכולה להתאפק ואת פשוט בוכה,
בוכה כי את מבינה שבעצם זה מה שאת עוברת וזה מה שאת מרגישה...:(((
מי יבין אותך יותר טוב אם לא את?!!
השירים,המוזיקה שיכולה להשפיע על הרגשות שלנו כול כך,בלעדי כול זה פשוט אי אפשר,
את חייבת את ה-"עולם האחר" הזה,איפה שאין אנשים,אין שום דבר ויש רק אותך ואת הרגשות והמחשבות שלך שניסית להסתיר כול היום.
וברגעים שממש אין מי שיבין אותך ואין מי שיוכל להמחיש את הרגשות שלך,באמת אפשר להגיד את המשפט "אין מוזיקה,אין חיים"...