האשלייה שהוא ליד?!!...

אז...האשלייה שהוא ליד?!!...
הזיכרונות המתוקים,הדמעות המלוחות,
כול זה ה-געגועים שכול כך הורגים...:(((

ושוב אותם הגעגועים אל חלוניי דופקים,
נכנסים לחדרי את רשותי הם לא שואלים,
הבכי המר,הלב הזועק,
ההרגשות המוזרות,הזיכרון הבועק,
אני רוצה לקרב אותו כול כך אלי,
כול כך להיות איתו  שירגיש את נשימותיי,
הקור שפתאום נרגש,הקור שמזכיר לי שאני בודדה,
החום שנעלם כמו דמעה על לחיי,כמו האור של השמש שזרחה,
פותחת ת'חלון,החושך שמחוץ,הרוח המלטפת,
שאלה אחת קטנה שוב אליי היא חוזרת,
למה הגעגועים אותי שוברים?!!
למה לא יכולה להסטכל יום אחד אל החלון ולראות בכוכבים שאליי מחייכים,
שקועה כול יום,כול לילה באותה המחשבה,
הזכרונות שלנו ביחד,אני כול כך נמסה,
נמאס לדעת שהכרית היא חברתי ההכי טובה,
נמאס לחיות בעובדה שלרגעים אלה בקרוב לא תהיה עוד חזרה...:(((

אז זה הם הגעגועים,אבל זאת האהבה,
תעריכו את מה שיש בידיים שלכם ותלחמו על האהבה ועל האנשים שאתם אוהבים...:(((